לשון הרע על נפטר — האם המשפחה יכולה לתבוע?
פרסום פוגעני על אדם שהלך לעולמו הוא מקור לכאב עמוק למשפחה, שמבקשת להגן על זכרו ועל שמו הטוב. אך כאן הדין שונה באופן מהותי מלשון הרע על אדם חי: החוק מסדיר את 'לשון הרע על מת' בסעיף נפרד, עם מגבלה משמעותית. המדריך מסביר מה קובע החוק לגבי פרסום פוגעני על נפטר, מדוע ככלל אין למשפחה עילת תביעה אזרחית, ומתי ובאילו דרכים עדיין ניתן לפעול.
1. סעיף 5 — לשון הרע על מת
סעיף 5 לחוק קובע כלל ייחודי: לשון הרע שפורסמה על אדם לאחר מותו דינה כדין לשון הרע על אדם חי — כלומר, עצם הפרסום נחשב לשון הרע — אולם אין בו עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה. משמעות הדבר: אף שהפרסום מוגדר כלשון הרע, החוק אינו מקנה לבני המשפחה זכות לתבוע פיצויים אזרחיים או להגיש קובלנה פרטית בשל הפגיעה בזכר הנפטר. זהו הבדל מהותי מפרסום על אדם חי, שם קמה עילה אזרחית מלאה. הכלל נועד לאזן בין הגנה על זכר המת לבין הצפת המערכת בתביעות.
2. מדוע אין עילה אזרחית
הרציונל: הזכות לשם טוב היא זכות אישית של האדם עצמו, וקשה 'להוריש' אותה ככל זכות רכושית רגילה. המחוקק בחר שלא לאפשר לבני המשפחה לתבוע פיצוי אזרחי בשם הנפטר על הפגיעה בזכרו. עם זאת, החוק אינו מתעלם לחלוטין מהפגיעה — הוא מכיר בכך שמדובר בלשון הרע, ובני משפחה מסוימים (בן זוג, הורה, ילד, אח או אחות) נחשבים ל'נפגעים' לצרכים מסוימים בחוק, בעיקר במישור הפלילי-ציבורי. אך במישור האזרחי — הדרך לתביעת פיצויים בשל הפגיעה בנפטר עצמו חסומה.
3. מתי בכל זאת אפשר לפעול
יש מצבים שבהם פעולה עדיין אפשרית. ראשית ובעיקר: אם הפרסום, גם אם הוא נוגע לנפטר, פוגע גם בבני המשפחה החיים באופן עצמאי — למשל מייחס להם עצמם מעשה פסול, או פוגע בשמם הטוב שלהם — הרי שלהם עצמם עשויה לקום עילת תביעה אישית, שאינה מוגבלת בסעיף 5. שנית, במישור הפלילי-ציבורי ייתכנו כלים אחרים. שלישית, לעיתים ניתן לפעול בערוצים חוץ-משפטיים — פנייה לפלטפורמה להסרת תוכן פוגעני. ההבחנה בין פגיעה בנפטר (עילה חסומה) לבין פגיעה עצמאית בחיים (עילה אפשרית) היא המפתח.
4. מה כדאי לעשות
אם פורסמה לשון הרע על בן משפחה שנפטר: ראשית, הבינו את המגבלה — תביעה אזרחית בשם הנפטר על הפגיעה בזכרו ככלל אינה אפשרית. שנית, בחנו בקפידה אם הפרסום פוגע גם בכם, החיים, באופן אישי ועצמאי — אם כן, ייתכן שקמה לכם עילה משלכם. שלישית, שקלו פנייה ישירה לפלטפורמה או למפרסם בבקשה להסרה, שלעיתים יעילה גם בלי הליך. רביעית, היוועצו בעורך דין להערכת הנתיבים האפשריים בנסיבות הספציפיות. אף שהדרך האזרחית הקלאסית חסומה, לא תמיד נותרים חסרי אונים.
רשימת בדיקה
- הבינו: תביעה אזרחית בשם הנפטר על הפגיעה בזכרו ככלל חסומה (סעיף 5)
- בחנו אם הפרסום פוגע גם בכם, החיים, באופן עצמאי
- אם קמה לכם פגיעה אישית — ייתכן שיש עילה משלכם
- שקלו פנייה ישירה לפלטפורמה להסרת התוכן
- בדקו אם קיימים כלים במישור הפלילי-ציבורי
- היוועצו להערכת הנתיבים בנסיבות הספציפיות
מלכודות נפוצות
- הנחה שהמשפחה יכולה לתבוע פיצוי אזרחי בשם הנפטר
- פספוס פגיעה עצמאית בבני המשפחה החיים (עילה אפשרית)
- התעלמות מערוצי הסרה חוץ-משפטיים
- בלבול בין הכרה בפרסום כלשון הרע לבין קיום עילה אזרחית
- ויתור מוחלט בלי בחינת הנתיבים החלופיים
שאלות ותשובות
אפשר לתבוע על לשון הרע שפורסמה על קרוב שנפטר?
ככלל לא במישור האזרחי. סעיף 5 קובע שפרסום על מת נחשב לשון הרע, אך אין בו עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה בשל הפגיעה בזכר הנפטר.
למה אי אפשר לתבוע פיצוי בשם הנפטר?
מפני שהזכות לשם טוב היא אישית, והמחוקק בחר שלא לאפשר 'הורשה' של עילת תביעה אזרחית בשל הפגיעה בזכר המת. הפרסום מוכר כלשון הרע, אך ללא עילה אזרחית.
מתי כן אפשר לפעול?
בעיקר אם הפרסום פוגע גם בבני המשפחה החיים באופן עצמאי (מייחס להם עצמם דבר פסול) — אז להם עשויה לקום עילה אישית. כן ניתן לשקול פנייה לפלטפורמה להסרה.
יש דרך להסיר פרסום פוגעני על נפטר?
לעיתים כן, בערוצים חוץ-משפטיים — פנייה לפלטפורמה או למפרסם בבקשת הסרה. גם אם הדרך האזרחית חסומה, לא תמיד נותרים חסרי אונים.